אתם זוכרים את הפעם האחרונה שהייתם חולים? אולי היו לכם כאבים או חום? אולי כל רעש ומגע הרגישו נורא? אולי לא הצלחתם לישון, או שלא יכולתם להישאר ערים? ייתכן שחוויתם את הרגשות הללו כמה פעמים במהלך חייכם, עקב זיהומים שונים. חצבת היא זיהום חמור במיוחד. זה גורם לחום גבוה, שיעול, לעיניים אדומות ומגרדות ולפריחה אדומה ושטוחה בעור. אם יש לכם מזל, התסמינים מתחילים לחלוף לאחר כעשרה ימים. במקרים חמורים באמת, זיהום בחצבת יכול להתפשט לריאות ולמוח, ולהוביל למוות.
בסוף שנות התשעים, החצבת נמחקה כמעט לחלוטין מהעולם המערבי בגלל חיסון מוצלח. מיקרואורגניזם מוחלש או מת, או חלק ממיקרואורגניזם, שיכול לאמן את מערכת החיסון לזהות ולהגן על הגוף מפני המיקרואורגניזם האמתי. יחד עם זאת, בגלל מידע שגוי ברשת, אין מספיק אנשים מחוסנים היום, והמחלה חוזרת. על כן, חשוב לקרוא את המאמר שלפניכם כי בו נדון על – חיסון נגד חצבת.
איך פועל חיסון נגד חצבת?
למרבה המזל, לגוף שלכם יש מערכת חיסונית- המערכת בגוף שמגינה עליו מפני מיקרואורגניזמים. חלקים מסוימים של המערכת החיסונית יכולים להיות מאומנים באמצעות חיסונים לזהות מיקרואורגניזמים מדבקים.. מערכת החיסון מפטרלת את הגוף יום ולילה כדי לתפוס כל מיני מיקרואורגניזמים רעים, כמו הנגיפים או החיידקים הגורמים לזיהומים. כל אחד מהמיקרואורגניזמים הללו (למשל וירוס אבעבועות רוח, וירוס השפעת ונגיף החצבת) משתמש בכלים שונים כדי להדביק אותנו. ולכן, המערכת החיסונית זקוקה להכשרה ספציפית כדי לזהות ו"לעצור" כל מיקרואורגניזם אחר.
לפני יותר ממאתיים שנים, מדענים הבינו שניתן לאמן את מערכת החיסון לזהות מיקרואורגניזמים מסוכנים. אימון זה יכול לקרות אם הגוף נתקל בגרסאות מוחלשות של המיקרואורגניזמים שאינן מסוגלות לגרום לאדם לחלות – זה הרעיון של חיסון. החיסונים נראים זהים לנגיף או לחיידק האמיתי, אך הם משתנים במעבדה על מנת להפוך אותם לחלשים כך שהם לא יכולים לגרום למחלות. חיסון נגד חצבת שונה באופן הזה שאינו יכול להעתיק את עצמו כראוי. כאשר אתם מקבלים חיסון נגד חצבת, המערכת החיסונית שלכם רואה וחוקרת את הנגיף המוחלש הזה והנגיף החלש בחיסון לא פוגע בתאים שלכם.
חיסון נגד חצבת מאמן את המערכת החיסונית לזהות ו"לעצור" את נגיף החצבת האמתי, אם אי פעם באתם איתו במגע. בעצם, אתם יכולים לחשוב על אימון מערכת החיסון הזה כעל המשטרה המפתחת סוג מיוחד של אזיקים שמתאימים בדיוק לנגיף החצבת. ביולוגים קוראים לאזיקים האלה נוגדנים כאשר המערכת החיסונית שלכם נתקלת במיקרואורגניזם, היא יוצרת חלבונים המסוגלים להיקשר במדויק למיקרואורגניזם. חלבונים אלו נקראים נוגדנים. נוגדנים הם חלבונים גדולים בצורת Y הנמצאים בדם, והם יכולים לזהות וירוסים ולהיצמד אליהם, מה שהופך את הנגיפים לבטוחים וקלים לגוף להיפטר מהם. כאשר מערכת החיסון עוצרת נגיף חצבת, היא שמה עליו אזיקים (נוגדנים). וירוס אזוק לא יכול לפרוץ לתא ולא יכול להתחיל זיהום.
האם חיסון נגד חצבת נחשב למסוכן?
אולי שמעתם שבני אדם חוששים שחיסונים גורמים לאוטיזם? אוטיזם היא הפרעה נפשית שבה לילדים יש קשיים עם דברים. כמו למשל – לדעת איך אחרים מרגישים או להשתמש במילים כדי לבטא את עצמם. מחקרים נרחבים מאוד במדינות רבות, שכללו עשרות אלפי חולים, הראו כי לאוטיזם אין שום קשר לחיסון נגד חצבת. חיסון נגד חצבת מייצר הגנה מפני כל שלושת הזיהומים. שהיא תערובת חיסונים המכילה את החיסון נגד חצבת). אז למה הפחדים האלה עדיין קיימים? בעיקר בגלל שקל להפחיד אנשים. וקשה לבטל את הפחדה של אנשים. הסיפור הזה התחיל עם רופא מושחת בשם אנדרו ווייקפילד בסוף שנות התשעים. הוא ערך מחקר על האופן שבו זיהומי חצבת (לא החיסון!) עלולים לגרום לבעיות במעיים. לווייקפילד פנה עורך דין המייצג הורים לילדים עם אוטיזם.
עורך הדין שילם לוויקפילד הרבה כסף כדי לייצר נתונים המראים קשר בין חיסונים לאוטיזם. וייקפילד בדק רק שניים עשר ילדים . למרות המספר הזעיר של ילדים שנבדקו, והראיות הדלות, עבודתו פורסמה בכתב עת רפואי מוביל בשם The Lancet. ד"ר ווייקפילד מסר דיווח מוגזם על הנתונים שלו לעיתונים ולחדשות הטלוויזיה. החדשות המזעזעות (אך המזויפות) על ממצאיו התפשטו ויצרו משבר. ההורים היו משוכנעים שחיסון נגד חצבת היה מסוכן והפסיק לחסן את ילדיהם. ההגנה על העדר ירדה, והתפרצויות חצבת חוזרות לאמריקה ולאירופה. למרות שמדענים ישרים חשפו את הטעויות הרבות שלו והמסמכים שלו בוטלו, הפחד עדיין לא נעלם. אנשים ממשיכים להפיץ סיפורי הפחדה דרך האינטרנט. עם זאת, בדיוק כמו סרטי זומבים, הסיפורים הללו אף פעם אינם נכונים לחלוטין.